כללי

ברוכים הבאים לעולם של זיכרון והנצחה אישית. כולנו רוצים לזכור את היקרים לנו בדרך מיוחדת, בדרך שמתאימה בדיוק למי שהם היו. מצבה היא לא רק אבן; היא אנדרטה קטנה, מקום שבו אנחנו יכולים לבוא, לחשוב, לזכור, ולספר סיפור. דרך אחת יפה ומרגשת לעשות זאת היא על ידי הוספת כינוי או שם חיבה למצבה. זה כמו […]

שירים ופיוטים לכיתוב על מצבה: לבחור את המילים הנכונות שלום לכם, חברים יקרים. בחיים שלנו, אנחנו אוהבים לזכור אנשים שהיו יקרים לנו. ממש כמו שאנחנו שומרים תמונות באלבום או מספרים סיפורים על חוויות משותפות, יש דרך מיוחדת נוספת לזכור – דרך מצבה. מצבה היא אבן זיכרון, מעין דף בספר גדול שמספר את סיפור חייו של

החיים הם מסע, ובמסע הזה אנחנו פוגשים אנשים מיוחדים שהופכים לחלק מהלב שלנו. הורים, סבים וסבתות, אחים ואחיות, חברים יקרים – כל אחד ואחת מהם משאירים בנו חותם ייחודי. לפעמים, המסע של חלק מהאנשים האלה מסתיים, והם הופכים לזיכרון מתוק, לסיפור שמלווה אותנו, ולתמונה חיה בלב. כשזה קורה, אנחנו רוצים למצוא דרך מיוחדת לזכור אותם,

הנצחת תחביבים ומקצוע על המצבה הנצחת תחביבים ומקצוע על המצבה: איך לספר סיפור חיים שלם כשמישהו קרוב אלינו הולך לעולמו, אנחנו רוצים לזכור אותו בצורה הכי מיוחדת ואישית שאפשר. המצבה, האבן שאנחנו מניחים על הקבר, היא לא רק מקום לכתוב עליו שם ותאריכים. היא יכולה להיות כמו ספר פתוח שמספר את סיפור חייו של האדם,

כתיבת תאריכים עבריים ולועזיים: שער לעולם של זכרון וזמן היסטוריה, זכרונות, אירועים חשובים – כולם קשורים קשר הדוק לזמן. תאריכים הם כמו עוגנים קטנים שמחזיקים אותנו למאורעות שקרו, לאנשים אהובים שנולדו או הלכו לעולמם, ולחגים שאנו מציינים שנה אחר שנה. כשאנחנו מדברים על תאריכים, בעיקר כאן בישראל, אנחנו בעצם מדברים על שתי מערכות שונות אך

"זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י', ז') לזכור ולא לשכוח: המסע של הזיכרון החיים שלנו מלאים ברגעים מיוחדים ואנשים יקרים. אנחנו פוגשים חברים, מכירים משפחה, לומדים דברים חדשים ויוצרים זיכרונות. אבל מה קורה כשמישהו שאנחנו אוהבים איננו עוד איתנו? איך אנחנו ממשיכים לזכור אותו ולשמור את הסיפור שלו קרוב ללב? זיכרון הוא כמו קופסת אוצר גדולה

איך לבחור את הכיתוב הנכון למצבה? איך לבחור את הכיתוב הנכון למצבה? בחירת הכיתוב למצבה היא משימה חשובה ומרגשת כאחד. המצבה, ובעיקר המילים החרוטות עליה, היא המקום שבו אנחנו זוכרים את האדם שהלך לעולמו. היא כמו ספר פתוח שמספר סיפור קצר על מי שהיה, מה אהב, ואיך נזכור אותו. תחשבו על זה כמו על תמונה

מהו גילוי מצבה ומתי עורכים אותו? כולנו, במוקדם או במאוחר, נתקלים בנושא הזיכרון וההנצחה של יקירינו. כאשר אדם קרוב ללבנו הולך לעולמו, אנו רוצים למצוא דרך מיוחדת לזכור אותו, לשמור את זכרו חי, ולהעניק לו מקום של כבוד. אחד הדברים המרכזיים שעוזרים לנו בכך היא המצבה. אבל מהי בעצם מצבה, ולמה חשוב לקיים טקס שנקרא

כולנו יודעים שכשמישהו אהוב הולך לעולמו, אנחנו רוצים לזכור אותו בצורה הכי יפה ומכבדת שאפשר. אחד הדברים החשובים שעוזרים לנו לזכור, הוא המצבה. המצבה היא כמו "כרטיס ביקור" או "ספר סיפורים קטן" של האדם שהיה, והיא מסמלת את המקום שבו הוא נח. בעבר, כל התהליך של בחירת מצבה והזמנתה היה מתבצע פיזית, כלומר, הייתם צריכים

מה ההבדל בין קבורת שדה לקבורת קיר? דמיינו שאתם מבקרים בבית עלמין. מה אתם רואים בעיני רוחכם? רובנו מיד נחשוב על שדות ירוקים, עם שורות ארוכות של מצבות עומדות, אחת ליד השנייה. זוהי התמונה המוכרת והמסורתית של מקום מנוחה אחרון. אבל האם ידעתם שלא כל בתי העלמין נראים כך? האם ידעתם שיש דרכים שונות לקבור