מצבות בפתח תקווה בהתאמה
מצבה רגילה או מיוחדת

מצבות בפתח תקווה

אם אתם גרים בפתח תקווה והסביבה, ואחד מקרובכם נפטר זה עתה. אנחנו משתתפים בצערכם, ומבינים שעליכם להיות פנויים כדי להכיל את הכאב, לחזק את המשפחה בהווה וגם לקראת העתיד. ביחד עם זאת אתם בוודאי מבינים שחלק מהדברים שעליכם לעסוק בהם עתה הוא כל ענייני הקבורה והקמת המצבה. אנחנו במצבה יהודית, עובדים בליווי משפחות אבלות וסיוע בהקמת מצבות יהודיות כבר למעלה מחמישים שנה, דור אחר דור עובר במשפחה, הגישה הנכונה למשפחה, ההקפדה על ההלכה כנדרש, הביצוע האיכותי והעמידה בזמנים, מתוך משימה של קודש, לכבד את כבוד הנפטר ככל האפשר.

מהם חומרי הגלם מהם מייצרים מצבות?

חומרי הגלם למצבות מגיעים מהאדמה. ראשית, אנו חוצבים את האבן מצלע הר. לאחר מכן, אנו חותכים ומעצבים את האבן לצורה הרצויה. לאחר מכן, אנו משייפים ומבריקים את האבן ליצירת משטח חלק. לבסוף, אנו חורטים על האבן את המילים שישמשו תזכורת קבועה לחיים שחיו. תהליך הכנת מצבה הוא ארוך ומייגע, אך הוא גם בעל משמעות עמוקה. ביצירת אנדרטה למען יקירכם, אנו מבטיחים שזכרם יישאר לנצח.

מהם סוגי המצבות השונים?

ישנם סוגים רבים ושונים של מצבות, לכל אחת משמעות ייחודית משלה. סוג המצבה הנפוץ ביותר הוא המצבה הזקופה. סוג מצבה זה ממוקם ישירות מעל הקבר וכולל בדרך כלל את השם, התאריכים וכיתוב קצר. 

סוג נוסף של מצבה פופולרי הוא המצבה השטוחה, שבה יש רק אבן אחת שוכבת מאוזן על גבי הקבר, בסמיכות לאדמה וכוללת בדרך כלל רק את השם והתאריכים, ועוד משפט או שניים לזיכרון ייחודי . ישנה גם אפשרות למצבה מעוצבת, לא רגילה, אלא כזו אומנתית שעצם המצבה יש בה 'אמירה' ובאה לבטא את האישיות של הנפטר בצורה אומנתית. ישנם גם מצבות זוגיות, זו בצד זה, או מכפלה, זה מעל זו, לכל אחד מסוגי המצבות יש יתרונות וחסרונות ומומלץ להתייעץ עם מומחה בעל נסיון לפני שסוגרים על סוג מצבה.

מצבה יהודית – על פי ההלכה

אנחנו במצבה יהודית שומרים על ההלכה בחיינו הפרטיים, ובוודאי בדבר כמו חשוב כמו עבודתנו להקים מצבה לנשמת הנפטר, שנמצא כעת בעולם האמת. מהסיבה הזו אנחנו מקפידים על כל ההלכות הקשורות למצבה. 

באופן עקרוני נוכל לומר שאין הרבה הלכות הקשורות למצבה, וניתן לומר שהתורה וחז"ל אפשרו למשפחת הנפטר להקים מצבה לזכרו כפי ראות עיניהם, בצורה שתכבד את הנפטר ואת משפחתו. כל זאת מלבד כמה יוצאים מן הכלל:

1. תאריך הלידה והפטירה צריך להיות כתוב על פי לוח עברי דווקא, ולא על פי לוח לועזי.
2. יש לכתוב את שם הנפטר, עם שם אמו ואביו, כומ שעולים לתורה, ואין להסתפק רק בשם ושם משפחה
3. אין לצייר את התמונה של הנפטר (כ"כ הבן איש חי בספרו תורה לשמה)
4. הבן איש חי כתב שמומלץ לשים על המצבה או בתוכה מקום להדלקת נרות (עדיף כמובן באופן שיוכל לשמור על או רהנר שלא ייכבה ברוח מצויה), ויש בזה נחת רוח גדולה לנשמה, שזה העיקר.

כשזה מגיע להחלטה מתי המצבה צריכה להיות מוכנה. בספרים הקדושים כתבו שיש לשים את המצבה מיד בסוף השבעה, כדי לתת לנשמת הנפטר מקום לנוח עליו לאחר ששהה בשבעת ימי האבל בין בית האבל לקבר. אמנם, חשיפת המצבה עצמה תהיה בסוף השלושים יום. זה הזמן של בני משפחה וחברים להתכנס ולזכור את הנפטר, על פי רוב גם נהוג לעשות סעודת מצווה ובה יושמעו דברי תורה לעילוי נשמת הנפטר\נפטרת.