כללי

מתי חובה לקרוא לאיש מקצוע? בואו נדמיין רגע: אתם בונים מגדל לגו ענקי. אתם נהנים, מרכיבים חלק אחרי חלק, והמגדל הולך וגדל. אבל אז, אתם מגיעים לחלק מסובך, כזה שדורש חיבורים מיוחדים או תכנון מדויק. האם תמשיכו לבד, אולי תנסו לדחוף בכוח, או שתבקשו עזרה מחבר גדול יותר שיודע בדיוק איך לחבר את החלקים האלה? […]

החיים שלנו מלאים ברגעים גדולים וברגעים קטנים. לפעמים, אנחנו חושבים שרק דברים גדולים יכולים לעשות הבדל, אבל האמת היא שלרוב, דווקא התיקונים הקטנים, המעשים היומיומיים והדברים הפשוטים שאנחנו עושים, הם אלה שמשנים את העולם שלנו ואת העולם של הסובבים אותנו. מאמר זה יספר לכם על כוחם של התיקונים הקטנים האלה, לא רק בבית או בחפצים,

מילוי אותיות בצבע: האם כדאי? כאשר אנו רוצים לציין מקום מיוחד או לזכור אדם יקר, אנו בוחרים מצבה. מצבה היא כמו ספר אבן, שמספר את סיפור חייו של מי שהיה, וגם שומרת עלינו לזכור אותו תמיד. יש המון דרכים להכין מצבה, מכל מיני סוגי אבנים ובכל מיני צורות. אבל אחד הדברים החשובים ביותר במצבה הם

ביקור במקום מנוחתו של יקירינו הוא רגע של זיכרון וכבוד. המצבה היא הסמל החיצוני לאהבה ולגעגוע, והיא משמשת עדות לסיפור חייו של אדם שעבר מן העולם. בדיוק כמו שאנו דואגים לביתנו ולסביבתנו, כך חשוב לדאוג גם למצבה ולשמור עליה נקייה ומטופחת. ניקוי המצבה הוא לא רק עניין אסתטי, אלא גם דרך להביע כבוד והערכה, ולשמר

כולנו אוהבים לעשות דברים בעצמנו, נכון? יש תחושה נהדרת של סיפוק כשמסיימים לבנות דגם מלגו, לאפות עוגה טעימה, או לצייר ציור יפה. אבל בחיים, יש משימות שאנחנו יכולים לבצע לגמרי לבד, ויש כאלה שבהן עדיף לנו לבקש עזרה מקצועית. השאלה "מה אפשר לעשות לבד ומה לא?" מלווה אותנו בכל שלב בחיים, במיוחד כשאנחנו ניצבים בפני

שיפוץ מצבה בעצמך: מדריך שיפוץ מצבה בעצמך: מדריך ביקור בבית העלמין הוא רגע של זיכרון וכבוד לאהובינו שנפטרים. המצבה היא לא רק אבן, היא סמל חשוב לזכרם, מקום שבו אנחנו יכולים להתחבר לזיכרונות ולחלוק כבוד. עם הזמן, כמו כל דבר שנמצא בחוץ, גם מצבות נוטות להתבלות. השמש, הגשם, הרוח והלכלוך עלולים לגרום להן להיראות עייפות

החוק והמצבה האנונימית: למה כל אחד צריך מקום לזכור? כולנו מכירים את הרגע העצוב שבו מישהו שאנחנו אוהבים הולך לעולמו. זהו רגע קשה וכואב, שבו אנחנו נפרדים. אבל גם אחרי הפרידה, הרצון לזכור, להוקיר ולשמור את זיכרונו של מי שהיה איתנו, נשאר חזק מאוד. כאן נכנסת לתמונה המצבה – אבן מיוחדת שמספרת סיפור, גם אם

אנשים רבים בחיינו משאירים חותם, כל אחד בדרכו המיוחדת. בין אם הם מנהיגים חשובים, מדענים גאונים, או פשוט אנשים אהובים שהיו חלק מהמשפחה שלנו, אנחנו זוכרים אותם ומעוניינים לשמר את זכרם. הזיכרון הזה הוא חלק יקר וחשוב מאוד עבורנו. אבל מה קורה לאנשים שלא השאירו אחריהם משפחה קרובה שתדאג לזיכרון שלהם? אנשים אלו, המכונים לעיתים

בעולם שבו אנו מוקפים בגירויים רבים ועיצובים מורכבים, ישנה תנועה הולכת וגוברת אל עבר הפשטות, הניקיון והשקט. מגמה זו, המכונה מינימליזם, אינה פוסחת גם על תחום עיצוב המצבות. מצבות מינימליסטיות, ובמיוחד מצבות מינימליסטיות קיצוניות, מציעות גישה שונה לזיכרון והנצחה – גישה המתמקדת במהות, בצורה נקייה ובחיבור עמוק ואמיתי לזיכרון האדם שהלך לעולמו. במאמר זה נצלול

המסר שמאחורי השתיקה דמיינו מקום שקט. אולי זה גן יפה, או פינה מיוחדת על גבעה. במקום הזה, עומדות אבנים. האבנים האלה לא מדברות בקול, אבל הן שומרות בתוכן המון סיפורים. הן עומדות בדממה, ובכל זאת יש להן מסר חשוב מאוד לספר לנו. מהו המסר הזה? זהו הסיפור של מישהו מיוחד, זיכרון שאנחנו רוצים לשמור חי