itamarhaim

השואה הייתה תקופה איומה בהיסטוריה, בה נרצחו מיליוני יהודים בצורה אכזרית. אבל לפני האסון הגדול הזה, חיו קהילות יהודיות רבות ברחבי אירופה. קהילות אלו היו מלאות חיים, תרבות, מסורות וסיפורים. הן היו בתים לאנשים, משפחות, חברים ושכנים. כשמדברים על הנצחת הקהילות שחרבו בשואה, אנחנו מדברים על הרבה יותר מסתם זכירת מספרים או אירועים. אנחנו מדברים […]

החשיבות הגדולה של זיכרון: למה אנחנו זוכרים את מי שהיה לנו יקר? החיים הם כמו נהר זורם. הוא מתחיל ממקום מסוים, זורם קדימה, ופוגש בדרכו הרבה דברים חדשים. אבל בתוך כל הזרימה הזו, יש לנו צורך עמוק לזכור. לזכור את מי שהיה איתנו, את מי שלימד אותנו משהו, את מי שאהבנו. זיכרון הוא לא רק

כיתוב המעיד על היות הנפטר ניצול: סיפור של גבורה על מצבת זיכרון כשאנחנו מבקרים בבית העלמין, אנחנו רואים שורות-שורות של מצבות. כל מצבה היא כמו ספר פתוח, שמספר את סיפורו של אדם אחד – מי היה, מתי חי, ומה השאיר אחריו בעולם. המצבה היא לא רק אבן, היא מקום זיכרון, שער לדמיוננו ולליבנו, המאפשר לנו

כולנו מכירים את המילה "שואה", והיא מעוררת בנו תחושות של עצב, זיכרון וכבוד. השואה הייתה תקופה איומה שבה מיליוני יהודים וקבוצות נוספות נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. חשוב מאוד לזכור את מה שקרה, כדי שדבר כזה לעולם לא יחזור. אחד הדרכים החשובות ביותר לזכור היא דרך מצבות ואנדרטאות – אבנים מיוחדות שאנחנו מניחים כדי לכבד

הנצחת סיפור ההישרדות: איך אנחנו זוכרים את הסיפורים המיוחדים של החיים? כל אחד מאיתנו הוא כמו ספר, עם סיפור משלו. יש סיפורים קצרים, ויש ארוכים. יש סיפורים שקטים, ויש כאלה מלאי הרפתקאות וצחוק. אבל דבר אחד בטוח: לכל סיפור יש חשיבות ענקית, ובמיוחד לסיפורי הישרדות. מה זה אומר "סיפור הישרדות"? זה לא רק על מי

מצבות לניצולי שואה: עמודי זיכרון לחיים של גבורה ותקווה אנו חיים בעולם שבו לזיכרון יש כוח עצום. הזיכרון מאפשר לנו ללמוד מהעבר, לכבד את מי שהיו לפנינו, ולהבין טוב יותר מי אנחנו היום. כאשר אנו מדברים על מצבות לניצולי שואה, אנו נוגעים באחד ההיבטים החשובים ביותר של הזיכרון – זיכרון של תקופה איומה, וזיכרון של

הנצחת הקשר המשפחתי: גשר בין דורות של אהבה וזיכרון כולנו, בין אם אנחנו קטנים או גדולים, חלק מסיפור מופלא וגדול שנקרא משפחה. תארו לעצמכם עץ ענקי עם שורשים עמוקים וחזקים, וענפים רבים שמגיעים גבוה לשמיים. כל אחד מאיתנו הוא עלה על העץ הזה, וכל המשפחה יחד היא העץ כולו. השורשים מחברים אותנו לעבר, לענפים שקדמו

לכל אחד מאיתנו יש אנשים יקרים בחיים. לפעמים אלו ההורים שלנו, לפעמים החברים, ולפעמים – האחים והאחיות שלנו. הקשר עם אח או אחות הוא משהו מיוחד מאוד. הם חולקים איתנו זיכרונות ילדות, סודות, משחקים, ולפעמים גם קצת מריבות קטנות. אבל תמיד, עמוק בפנים, יש אהבה גדולה. כשמישהו אהוב, כמו אח או אחות, הולך לעולמו, זה

האם אי פעם עצרתם לחשוב כמה כוח יש למילים? כמה כמה מילים, כשהן נבחרות בקפידה וברגש, יכולות לספר סיפור שלם על מישהו? על האופי המיוחד שלו, על הדברים שאהב, על מה שהיה חשוב לו בחיים? זה בדיוק מה שאנחנו עושים כשאנחנו בוחרים כיתוב. כיתוב הוא לא סתם כמה אותיות חרוטות; הוא כמו מראה קטנה שמשקפת

סמלים נשיים וגבריים על מצבות: סיפורים חקוקים באבן כשאנחנו מבקרים בבית העלמין, אנחנו רואים שורות של מצבות. כל מצבה היא כמו דלת קטנה לסיפור של אדם שהיה פה, חי ואהב. על המצבות חקוקים בדרך כלל שמו של האדם, תאריכי לידתו ופטירתו, ולפעמים גם כמה מילים מיוחדות. אבל יש עוד משהו שאפשר לראות – ציורים קטנים